• ביקורת המקרא אצל פרשני המקרא בימי הביניים באירופה

בחינת דעתם של הפרשנים באשר למחבריהם של ספרי המקרא ובשאלת מודעותם לדרך היווצרותם.

מקובל לומר שפרשני המקרא על דרך פשט בני המאה הי"ב ניכרים בעיסוקם בשאלות של ביקורת גבוהה.

חוקרים שעסקו בנושא זה:

• אלעזר טויטו
• שרה יפת
• גרשון ברין
• ישראל משה תא-שמע
• רוברט הריס
• ריצ'רד שטיינר
• (ברוך יעקב שוורץ / ישעיהו מאורי)

תוכן עניינים 1 פרשני המקרא שנסקרו 1.1 צרפת 1.2 אשכנז 1.3 ספרד 1.4 ביזנטיון 2 Comments

פרשני המקרא שנסקרועריכה

צרפתעריכה

• ‫רפאל הריס "מודעות לעריכת המקרא אצל פרשני צפון צרפת", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יב, תש"ס. (עמודים 289-310) (מידע בקטלוג רמב"י)‬ [א"ק יהדות ט 26 (12)]

רש"י (צרפת; 1040-1105)

איכה [קינת ירמיהו על יאשיהו בשילוב קינת ירמיהו על בני ציון] שמואל [כי לפנים .. הרואה..] יחזקאל [אנשי כנסת הגדולה] תרגום אונקלוס נמסר למשה מסיני

• ‫ערן ויזל "דרך התהוותם של כמה ספרי מקרא לדעת רש"י", רש"י דמותו ויצירתו - א, תשס"ט. (עמודים 139-) (מידע בקטלוג רמב"י)‬

ר' יוסף קרא (צרפת, גרמניה; 1055-1125)

• ‫גרשון ברין "", מחקרים בפירושו של ר’ יוסף קרא, . (עמודים 104-107) (בקטלוג הספרייה הלאומית. א"ק יהדות: ט 575.7)‬

רשב"ם (צרפת; 1080-1160)

[פולמוס יהודי-נוצרי, ראו פירושו ל"עד כי יבוא שילה"]

• ‫אלעזר טויטו "על שיטתו של רשב"ם בפירושו לתורה", תרביץ מח, ג/ד, תשל"ט. (עמודים 248-273) (מידע בקטלוג רמב"י)‬
  • [מאמר מעודכן] ‫אלעזר טויטו "", "הפשטות המתחדשים בכל יום"; עיונים בפירושו של רשב"ם לתורה אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ג 2003. (עמודים 112-121)‬
• ‫שרה יפת ורוברט ב. סולטרס "", פירוש רבי שמואל בן מאיר <רשב"ם> לקהלת הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, תשמ"ה 1985. (עמוד 29‬)‬

בפירושו לפסחים קיז,א הוא מעלה את האפשרות שפרק ההלל שבתהילים חובר על ידי מרדכי ואסתר, הרחק מימי דוד. (ראו המאמר בהמשך "פירוש אנונימי ביקורתי", עמ' 421 [5]) [הערתו של עמוס חכם] [רשב"ם?] (כתב יד סנקט פטרבורג - ספריה לאומית 6 EVR I C; הועתק בשנת 1285) (בקטלוג הספרייה הלאומית)‬

• פרשנות ביקורתית-היסטורית למזמורי תהלים (מב-קמב), המזמורים מתוארכים בצורה ביקורתית, חלקם לתקופת הגלות ושיבת ציון, הרחק מימי דוד, המחבר המסורתי לספר.
• ‫ישראל משה תא-שמע "פירוש אנונימי ביקורתי (בכתב-יד) לספר תהלים", תרביץ סו,ג, תשנ"ז. (עמודים 417-423) (מידע בקטלוג רמב"י)‬ [פורסם גם בתוך קבץ מאמריו "כנסת מחקרים" א (תשסד)]
• ‫אהרן מונדשין "על גילוי הפירוש "האבוד" של רשב"ם לספר תהלים ופרסום מוקדם של פירושו למזמורים קכ-קלו", תרביץ עט,א, תשע-תשע"א. (עמודים 91-141) (מידע בקטלוג רמב"י)‬

ר' יוסף בכור שור (צרפת; המאה ה-12)

ר' אליעזר מבלגנצי (צרפת; המאה ה-12)

אשכנזעריכה

בבית מדרשם של חסידי אשכנז נפוצה פרשנות ביקורתית היסטורית וספרותית למקרא, ולספר תהלים בפרט.

• ‫ישראל משה תא-שמע "משהו על ביקורת המקרא באשכנז בימי-הביניים", המקרא בראי מפרשיו; ספר זיכרון לשרה קמין, תשנ"ד. (עמודים 453-459) (מידע בקטלוג רמב"י)‬ [פורסם גם בתוך קבץ מאמריו "כנסת מחקרים" א (תשסד)]
• ‫ישראל משה תא-שמע "פירוש דברי הימים שבכ"י מינכן 5", מגנזי המכון לתצלומי כתבי היד העבריים, תשנ"ו. (עמודים 135-141) (מידע בקטלוג רמב"י)‬

על השורשים הביזנטיים לפרשנות ביקורתית זו ראו הערותיו של ישראל משה תא-שמע במאמר הבא, שם מוכח המוצא הביזנטי הקדמון לתופעה אשכנזית זו:

• ‫ראובן (ריצ’רד) ש. שטינר "בחינות לשון בפירוש ליחזקאל ולתרי-עשר שבמגילות העבריות מביזנטיון", לשוננו נט,א, תשנ"ו. (עמודים 39-56) (מידע בקטלוג רמב"י)‬

ספרדעריכה

• א' סימון, "פרשני ספרד", אנציקלופדיה מקראית, ח. (טורים 677-678)

אבן עזרא (1089-1164)

• ‫גרשון ברין "שאלות חיבור ועריכה במקרא בפירושו של ר’ אברהם אבן עזרא", תעודה ח, תשנ"ב. (עמודים 121-135) (מידע בקטלוג רמב"י)‬

---

ביזנטיוןעריכה

בכתב יד מהגניזה נמצא פירוש על המקרא הנחשב כפירוש האירופאי הראשון שיש בידנו מימי הביניים, (מתוארך סביב שנת 1000 לספירה).

• פרוש המקרא (בראשית-שמות). קמברידג’ - האוניברסיטה, אוסף טיילור שכטר T-S C 6.117 (בקטלוג הספרייה הלאומית)
• פרוש נביאים (יחזקאל ה-יד; לב-לט; הושע א-ו). ‬ירושלים - הספרייה הלאומית Ms. Heb 4°577.7.1 ‬ (בקטלוג הספרייה הלאומית) [דיגיטלי]
• De Lange, Nicholas Robert Michael: Greek Jewish Texts from the Cairo Genizah, (בקטלוג הספרייה הלאומית. א"ק יהדות: ג 56) [תצוגה חלקית בגוגל-ספרים]
• ראובן (ריצ’רד) ש. שטינר "בחינות לשון בפירוש ליחזקאל ולתרי-עשר שבמגילות העבריות מביזנטיון", לשוננו נט,א, תשנ"ו. (עמודים 39-56) (מידע בקטלוג רמב"י)‬

פרשנות ביקורתית (על עריכה מאוחרת על ידי ה"סדרן" [עזרא]) מופיעה בבראשית (על תיבות מנוקדות, עמ' 95 במהדורת De Lange) וביחזקאל (על יחזקאל לה,ו) ובתרי עשר(?) (מתארך נבואות לתקופת חזקיה, החשמונאים, הורדוס וכדומה) [כך, במאמרו של תא שמע, להלן, עמ' 255]

• ‫ישראל משה תא-שמע "פרשנות מקרא עברית-ביזנטית קדומה, סביב שנת 1000, מן הגניזה (ביקורת ספרים)", תרביץ סט,ב, תש"ס. (עמודים 250 [4], 255 [9]) (מידע בקטלוג רמב"י)‬ [פורסם גם בתוך קבץ מאמריו "כנסת מחקרים" א (תשסד)] [נוסח מעודכן פורסם כ"פרשנות מקרא ביזנטית ממפנה המאות הי’-י"א" בתוך קבץ מאמריו "כנסת מחקרים" ג (תשסו) 241-258.]

---

מאמרים כלליים

• ‫ערן ויזל "דרך התהוותם של כמה ספרי מקרא לדעת רש"י", רש"י - דמותו ויצירתו א, תשס"ט. (עמוד 139, הערה 1.) (מידע בקטלוג רמב"י)‬